No upcoming shows scheduled

Chalom alechem

ערוץ שתיים מגשימים לי חלום (או: שקט! מתוודים)

כשהייתי בן עשר השתתפתי בתכנית חלום עליכם עם עוזי חיטמן. חלמתי להיות נגר.
האמת?? לא חלמתי להיות נגר, ממש לא.. נכון, זה היה לי ממש כיף וגם די אהבתי לעשות את זה, אבל זה היה סיפור כיסוי, תרוץ ואמצעי להשיג מטרה שהייתה הרבה יותר משמעותית עבורילהגיע למסך הזה עם ה”2” מתנוסס שם, למעלה מימין. זה היה משחקוהמטרה הייתה להגיע לשם. ידעתי שהסיכוי הקלוש שמישהו יבקש שיגשימו לו חלום כזה בשילוב העובדה Continue reading →

sunrise-wake-up-early2

תקום מוקדם- תהיה עשיר.

אחד המאבקים העיקשים ביותר בחיי הוא המאבק להתעורר מוקדם בבוקר. האמת שבשחר ילדותי אני זוכר שדווקא כן התעוררתי מוקדם, מוקדם מידי אם תשאלו את אחיותיי הגדולות שהדבר האחרון שעניין אותן ב6:30 בבוקר של יום שבת זה שמשדרים בערוץ הקהילתי בלופים את מופע יום העצמאות עם אירוח בלתי נשכח של אפרוחי אלפי מנשה. אותי זה דווקא עניין, עד שבערך בגיל שבע זה פסק והמאבק החל. Continue reading →

Brashov

איך יורדים מההר הזה עכשיו??

היי, אני כותב לכם מעיירת סקי נהדרת בבולגריה שנקראת בנסקו.
לפני חמש שנים, התחלתי לגלוש על סנובורד. ביום הראשון נעזרתי במורה פרטית שהראתה לי בעיקר איך עוצרים ולקראת סוף היום השני, אחרי אינספור נפילות בטעם שלג, הצלחתי לרדת את מסלול האימונים למתחילים פעם אחת רצוף ללא נפילות! (מדובר ב20 מטר…). אז עליתי על הרכבל למסלול הכחול,
Continue reading →

Sweet-Tiled-Thank-God470X246B

תודה לאל שעוד יכלת להציע לנו פיצה

חריקת בלמים איומה מהולה בסאונד של פח נמעך כלות קטעה את השיחה ביני לבין איליה הבסיסט, אזור התעשיה של כפר סבא היה שומם בשעת לילה מאוחרת,  בן רגע הרגש העביר את המושכות למוח להוביל את מערך השיקולים. הרגליים שלנו התחילו לרוץ לכיוון התאונה, מרחוק אני מזהה רוכב קטנוע שרוע על הכביש,לא זז, Continue reading →

איתן גינזבורג.דוט.קום והתהלך בארץ…

לא התאמצתי בכלל, ככה, במקרה יצא לי, לא שאלתי את עצמי חזור ושאול "הלוגו במיקום הזה או ב-0.002 מ"מ ימינה?", נמנעתי מהתלבטויות קיומיות על הפונט הפותח ומהותו וחסכתי לעצמי דיוניום על תפקידו של האדם המודרני בראי גלילת העכבר…– טא-טא-דאם! האתר שלי פתוח לביקורים!
רגע, לללל..מה בניתי אתר?
Continue reading →

nolad-mitaut

נולד מטעות

נולד מטעות | איתן גינזבורג
לפעמים, תוך כדי עבודה מתרחשות טעויות, ניגנת איזה תו שלא התכוונת, האצבע ברחה לאקורד מוזר או שהעכבר הזיז את סמן סמן הלופ. בטעות. בדר"כ מיד נתקן את הטעות, אבל אם נחכה רגע וננסה להקשיב, יכול להיות שנגלה סיפור אחר לגמרי, חדש ומעניין, שיש לה להציע, כיוון לשיר חדש, יציאה לאיזה בית..

Continue reading →

redshirt

החולצה האדומה היחידה שקניתי אי פעם

דצמבר 2007, שדרות ירושלים, יפו, קר..

לאחר סדנא מוזיקלית כלשהי שהתקיימה בחלל הקלטות רחב ידיים שנמצא בקומת המרתף של תיאטרון גשר, צעדתי בשלווה נמרצת לכיוון הרכב.. 20 דקות, בכיף. לפתע השלווה נקטעה ב- "שיט..! הגיטרה נשארה בחלל!!! " רצתי לחלל ומצאתי אותה שם, נחה. Continue reading →

hashirimgood

הקסטה של אביב

בכיתה ה', אני לא זוכר בדיוק איך זה קרה, מצאתי את עצמי דופק בדלת של השכנה הגדולה שלי, שהייתה כבר בתיכון, מבקש ממנה שתקליט לי את הקסטה של אביב גפן, "איזה, את עכשיו מעונן או את אור הירח?" היא שאלה, "לא יודע" השבתי, "מה שיש- טוב" השארתי לה קסטה חדשה
עם הניילון הזה שלהן, Continue reading →

Read More News

נולדתי בסתיו, אוקטובר 83', אח צעיר לשתי אחיות. גרנו בנצרת עלית אליה הגיעו הורי כמה שנים אחרי שעלו מברית המועצות לשעבר. אבא שלי מספר שאני הייתי מתנה שלו לגיל שלושים, ביום ההולדת שלו עשו לי ברית מילה. בשבילו זו הייתה מתנה, בשבילי קצת פחות…
כשהייתי בן 3 עברו הוריי למרכז כדי לבנות את בית חלומתיהם שיהפוך לנוף ילדותי באלפי-מנשה, יישוב קהילתי וקטן (שגדל  בינתיים..) בסביבה שקטה ופסטורלית.
סימנים ראשונים לחיבור למוזיקה אני זוכר בכמה תמונות:
1. בגיל 7 ראיתי מודעה בעיתון אודות פסטיגל 90', שהיה שונה לגמרייי ממה שקורה עכשיו. ראיתי את ילדי הפסטיגל שמופיעים  וכל כך רציתי גם, אבל לא היה לי מושג איך מגיעים לשם. באותו רגע כנראה התחיל תהליך חיפוש רציני, איך להביא את עצמי לשם.
'
2. אני בן 10, אחרי אודישן של גיא מרוז ללהקת האפרוחים של אלפי מנשה, אני לבד בבית, מתקשרים אלי אחרי יומיים שהרגישו כמו חודשיים ומודיעים לי שהתקבלתי. ניתקתי את הטלפון ושאגתי משמחה בריצה בכל הבית, עד שנרגעתי.    נזכרתי שוב ושוב שאגתי עד שנרגעתי. שוב נזכרתי- שאגתי, נרדמתי.
'
3. בגיל 16.5 הייתי מדריך בצופים ורצף אירועים העמיד אותי בפני צומת החלטות לא נעימה אם להשאר בצופים או להמשיך לדרכי. החלטתי, למרות הקושי, להמשיך לדרכי. באותו יום, ממש צעדים ספורים אחרי שהתחלתי ללכת, שמעתי צלילים בוקעים מתוך מעגל של אנשים שמקיפים מישהו ששר ומנגן. הפריטה הגרובית והקול המרגש פילחו פלח רציני בליבי ומשכו אותי כמעט ללא שליטה, "של מי השיר?" שאלתי את אחת הבנות,  "מקורי שלו" היא ענתה. באותו רגע היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות, שהחבר'ה האלו יהיו החבורה שלי  ושהוא, בקרוב מאד, יהיה החבר הכי טוב שלי. ואכן כך זה היה. קוראים לו עדי ואנחנו חברים עד היום.  בדיוק כמה חודשים לפני שנפגשנו הוצאתי איזו גיטרה שהעלתה אבק מתחת למיטה בחדר והתחלתי לחנטרש עם ספר של אקורדים שהיה בו הסבר- איך לחנטרש אקורדים בגיטרה, לעדי אמנם נדרשה הרבה סבלנות כי כל הזמן הייתי עוצר אותו ומציק לו שיסביר לי ויעזור, אבל לי זה היה סופר משמעותי וגורם מעצב ועל כך אני חב לו תודה גדולה, הוא היה המורה החשוב הראשון שלי. המשך…

להופעות או לכל דבר, מוזמנים לכתוב